טעימה עיוורת – קברנה פרנק ישראלי

ביום חמישי האחרון התכנס הפורום שוב, הפעם לטעימה עיוורת של קברנה פרנק זני, תוצרת ישראל. לצערי, רק אחוז קטן מבין היינות הזניים אשר מיצרים יקבים ישראלים, סוטים מהמקובל (קברנה סובניון, מרלו). לשמחתי, היינות אשר כן מיוצרים, מציגים תוצאות מענינות מאוד ששוה לבחון אותן. הייתי שמח לראות יותר יקבים ישראלים מעיזים וחוטאים ביצירות מקוריות, או נסיונות עם זנים חדשים.

קצת על הבחור

זן הקברנה פרנק מוכר לרובנו בעיקר כאחד מחמשת הזנים המרכזיים בבורדו, והוא משמש כמרכיב בבלנדים הבורדולזים. הפרנק יחד עם הסובניון בלאן מהווים את אבותיו של הקברנה סובניון. הפרנק נטוע כיום באזורי יין שונים ברחבי העולם ומשמש לסוגי ינות שונים (בלנדים, זניים ואפילו אייס ויין), אך מקורו ככל הנראה בעמק הלואר שבצרפת. הפרנק הינו ענב עמיד יותר מבנו הקברנה סובניון והוא מבשיל מעט מוקדם יותר, אך הוא חסר במעט את מרכיב החמיצות והטאנינים שלו רכים יותר.

הטעימה

גילוי נאות – הטעימות שאנו עורכים בפורום של שרון ואסף הינן טעימות חברתיות, כלומר, אין אנו מקפידים על כללי טעימה מחמירים. לצד היין אנו אוכלים, והטעימה נערכת לא במטרה לכתוב בקורת יין רשמית, אלא לאפשר לנו כקבוצה לשתות יין, לדבר על יין ובעיקר להנות מיין.

בטעימה הנוכחית החליטו שרון ואסף לנסות פורמט טעימה חדש אשר התגלה, לפחות בעיני, כמענין הרבה יותר מטעימה עיוורת רגילה. על הקיר נתלה פלקט אשר חולק בצורה של טבלה. כל טור סימל את אחד הטועמים וכל שורה סימלה את אחד הינות שבטעימה (כל שורה חולקה ל – 3. צבע/ארומות/טעמים). במהלך הטעימה כל אחד מיושבי השולחן ציין את רשמיו מהיין הנטעם כאשר שרון ממלא את הטבלה. בצורה זו הפכה הטעימה למעין דיון פתוח על היינות הנטעמים.

בנוסף לניתוח הרגיל נתבקשנו לספק 2 נתונים נוספים – ציון ליין והמחיר אותו היינו מוכנים לשלם בעבורו.

היינות

טעמנו סה"כ 7 יינות כאשר נמסר לנו שאחד היינות הינו ג'וקר, קרי, יין שאינו קברנה פרנק ישראלי. בסיכומו של דבר אף אחד מבין הטועמים לא הצליח לזהות את הג'וקר. להלן הרשמים לפי הסדר בהם נטעמו היינות.

Saumuur, Champigny Marie de Beauregard 2007 – יין בצבע דובדבן בהיר. האף חלש מאוד על גבול הלא קיים, עם מעט פטל ותבלין ירוק לא מזוהה. בפה פטל ושזיף חלשים וכן טאנינין מועטים. ליין גוף חלש ומשעמם.

ציון ממוצע 77 וממני 82.

שטרן 2006 – צבע אדום קטיפה עכור מאוד. באף דובדבן ושוקולד ופרי מרוכז ריבתי. הפה מציג גוף בינוני מלא עם חמיצות טובה. תחושה של אלכוהול גבוהה עם סיומת מעט מרירה.

ציון ממוצע 84 וממני 87.

פסגות 2006 – צבע בורדו עם גוון סגול. באף פטל, שוקולד תפוז וליקריץ. בפה גוף בינוני מלא עם טעמי שוקולד, שזיף מיובש וטאנינים בינונים. על אף שהסיומת יחסית קצרה זהו יין מצוין.

ציון ממוצע 88 וממני 89.

בן חנה 2005 – צבע בורדו סגול. האף מתחיל עם מעט גופריט ומתחלף דיי מהר בפרי אדום ואניס. בפה גוף בינוני עם טעמי שוקולד ופטל. מבחינת איזון הטעמים ביין הזה היה המוצלח ביותר והציג איכות נפלאה.

ציון ממוצע 92 וממני 89 (במבט לאחור היה מקבל 90).

פלטר 2005 – צבע דובדבן בהיר עם שולים סגולים. באף בעיקר פלפל ירוק. בפה אלכוהול חזק, טאנינים חזקים ומתיקות חזקה. היין בעיני טוב אך עדין לא מאוזן לחלוטין. לטעמי הוא דורש עוד זמן התיישנות ע"מ לקבל את האיזון הרצוי.

נקודה נוספת מענינת שרשמתי טרם חשיפת היין הוא שלדעתי זהו הג'וקר ושמדובר ביין אוסטרלי.

ציון ממוצע 85 וממני 87.

ויתקין 2004 – צבע דובדבן כהה. האף מעושן עם גוונים של אניס. בפה פירות יבשים, שוקולד, פטל וסילאן. יין עם גוף טוב וכן אף ופה מעניינים מאוד.

ציון ממוצע 89 וממני 91.

מרגלית 2003 – צבע דובדבן כהה. האף  מתחיל עם עור ועשן ולאחר מספר דקות מציג סירחון לא נעים למשך מספר דקות נוספות. הפה מציג בעיקר שוקולד מרוכז ומעט פלפל ירוק. בפועל מדובר ביין לא מאוזן אשר מרכיב החמיצות חסר בו בצורה רצינית.

ציון ממוצע 89 וממני 87.

לסיכום

אני חושב שלמדתי מספר דברים על הקברנה פרנק הישראלי. קיימת בו מתיקות שוקולדית וטעמי אניס, האף שלו מציג ניחוח מעושן וכן פלפל ירוק. הפרנק הישראלי הוא בעל צבע מאוד מושך ליין. סך הכל היקבים הצליחו לייצר ממנו יינות נעימים לשתיה.

רשמים נוספים תוכלו לקרוא אצל ליאור