טעימה אנכית – קלו דה גת

ביום חמישי בחסותו של מיכאל ראב, ערכנו טעימה אנכית של יקב קלו דה גת. את הטעימה ליווה מר וויליאם וויט, שהוא מנהל השיווק של חברת Maison Sichel אשר משווקת את יינות היקב בחול.

ראשית אני חייב תודה למיכאל על ארגון טעימה כייפית ומעניינת, ולבתו על האוכל הנפלא והארוח המקסים. ותודה נוספת למר וויט שהוסיף לכל יין סיפור אישי אשר הפך את הטעימה לעוד יותר מהנה.

היתרון הגדול בלהשתתף בטעימה אשר מארגן מיכאל הוא הגישה לאוסף הפרטי שלו, אשר כולל בקבוקים שלא תפגשו בטעימות רגילות שלא לדבר על חנוייות. זו הזדמנות נהדרת לכל חובב יין להכיר ולטעות יינות מצויינים.

במהלך טעימה זו טעמנו 10 יינות פרי יוצרו של היקב ולקינוח טעמנו את מסחה של יקב תבור. את הטעימה אני אחלק לשלשה חלקים – הלבנים, המיוחדים והטעימה האנכית. לפני שניגש לטעימה עצמה ישנן מספר עובדות אשר למדתי על היקב, ששוה לציין אותן:

• קלו דה גת הינו יקב אשר מיצר יינות מכרמים אשר בבעלות היקב בלבד
• בתהליך יצור היין מסתמכים על שמרי בר בלבד
• שם היקב מורכב משתי שפות  צרפתית – קלו (יקב תחום בגדר) ועברית גת (מקום דריכת הענבים)

הלבנים

טעימה זו כללה 3 יינות שבינהם גם היין הלבן הראשון שיוצר ביקב. התחלנו את הטעימה עם הצעיר שבחבורה, בלנד מודל 08 אשר נקרא שאנסון, יין שעל אף היותו צעיר מאוד, לא ניתן להשיגו בחנויות (אזל המלאי).

שאנסון 2008- זהו בלנד אשר מורכב משרדונה, סמייון, ויונייה ושניאן בלאן. ליין גוון זהוב בהיר עם גוונים כתומים. האף נשלט בעיקר ע"י ניחוחות גויאבה, גם בפה מורגשת בעיקר הגויאבה ומעט חמאתיות בסיומת. יין קליל ונעים שרצוי להגיש קר מאוד.

שרדונה 2002 – היין הזו הינו היין הלבן הראשון אשר יוצר בייקב, הענבים אשר מרכיבים את היין הזה הגיעו מכרמים בעמק האלה. זהו היין הלבן היחיד אשר יוצר מכרמים אשר אינם בבעלות היקב. אני חייב לציין שיחסית לגילו זהו יין לבן מרשים. ליין גוון זהוב עמוק כיאה לגילו, האף קצר ועדין, בפה חמיצות נדיבה ומרירות עדינה עם מעט עץ בסיומת – גוף בינוני.

שרדונה 2007 – זהו השרדונה הצעיר של הייקב ובעיני הוא עדיין לא מוכן לשתיה ודורש איכסון נוסף שיעזור לו לצבור עוד קצת אופי. צבעו זהוב בהיר עם גוונים ירוקים באף ובפה מתגלים גוונים חמצמצים שמזכירים לימון. בפה מורגש גם מעת לימון וליצי.

המיוחדים

בחלק זה של הטעימה טעמנו 2 מיינות המיוחדים של היקב – הראל סירה וסיקרה סירה(סיקרה – בארמית אדום בהיר) שניהם מבציר 04. את היינות טעמנו זה לצד זה לצורך השוואה.

הראל סירה 2004 – צבע סגול כהה עם שוליים בגווני בורדו, האף מעט עצי בהתחלה אך הוא מייד נפתח לגוונים של פטל בשל ושוקולד. בפה פטל ושזיף אשר מתחלפים בחמיצות נדיבה ומעט תבלינים וטיאנין נדיב.

סיקרה סירה 2004 – היין הזה הוא 100% ענבי סירה צבעו בהיר יותר מהקודם ומזכיר דובדבן. באף פרי אדום בשל ובפה בעיקר פטל בשל ופלפל וטיאנין חזק אפילו חזק מדיי. היין הזה עדיין לא בשל לשתייה וזקוק לאכסון נוסף על מנת להתבגר ולהפוך להרמוני יותר.

הטעימה האנכית

מבחינתי זהו החלק המעניין ביותר בכל הטעימה, שכן הזדמנות לטעום יין מ-5 בצירים עוקבים, מהווה דרך מצויינת לבחון מקרוב את ההתפתחות של היקב, הכרמים ובעיקר היינן וכמו שתוכלו לראות, התפתחות אכן הייתה פה.

עמק איילון 01 – זהו הבציר הראשון של הייקב וזהו היין הראשון שיוצר ביקב. ללא ספק זו הזדמנות מצויינת לראות להריח ולטעום איך הכל התחיל. את היין מסדרה זו מרכיבים ענבי הקברנה סובניון ומרלו (והחל מבציר 03 גם פטיט ורדו). בבציר זה ענבי הקברנה הגיעו מהכרמים של קסטל וענבי המרלו מכרם של הקלו. היין אדום עם גוונים חומים אשר מעידים על יין מבוגר. האף (תודה לליאור על העזרה באיתור הניחוך) מזכיר את יינות ריוחה עם ערבוב של עור וטבק. בפה פטל ושוקולד חזק, טעם אשר מרבה להופיע בקרב יינות ישראלים ותיקים. יין שהתבגר בחן רב וללא ספק משחק בליגה של הגדולים.

עמק איילון 02 – מבחינתי הפתעת הערב! היין הזה בשונה מכל שאר היינות האחרים שטעמנו בערב הזכיר לי משהו אחר, אשר התחבר בצורה נפלא לסיפורו של מר וויט אודות הבציר הזה. מר וויט סיפר שבאחת מטעימות היין אשר הוא ערך באירופה, טעימה עיוורת, הוא שאל את הקהל האם לדעתם מדובר בגדה השמאלית או הימנית (של נהר בורדו) הקהל לא היה אחיד בדעתו אך קיבל את העובדה שמדובר ביין בורדו ולא חשד לרגע כי מדובר ביין שמקורו מחוץ לצרפת. ואכן היין הזה הזכיר בניחוך וכן בטעם יין של עולם ישן. עם אף דובדבני ומעט חבית וטעמים של דבדבן ושזיף עדין ליין גוף בינוני-מלא.

עמק איילון 03 - פה קורה המהפך שבו היין מהסדרה הזו עובר מסגנון עולם ישן לעולם חדש, הטעמים מודגשים ומחוספסים יותר. ליין צבע בורדו האף מזכיר דובדבן ותבלין חריף. בפה גוף מלא עשיר בטיאנין ופרי אדום מרוכז ועוקצני. כאחד שאוהב יינות עם טעמים בולטים לא הייתי מחכה עם היין הזה יותר ונהנה ממנו כבר עכשיו.

עמק איילון 04 – בעייני היין הטוב ביותר בטעימה עם פוטנציאל נהדר להשתבח, בניגוד לאחיו הצעיר עם היין הזה הייתי ממתין קצת, ונותן לו אפשרות לצבור רבדים נוספים. ליין גוון בורדו עם שולים כתומים, גוף מלא אשר מתחיל בפרי אדום בשל (בעיקר שזיף ודובדבן) וטיאנין נדיב, יין שממלא את הפה בתחוחשה קטיפתית נעימה ונמשך לאורך זמן.

עמק איילון 05 – היין הזה מזכיר את אחיו הצעיר, וגרם לויכוח בקרב הטועמים, אשר חלקם טען שהיין הזה יתפתח כמו אחיו הצעיר וחלקם טען שה 04 טוב יותר. אני אישית מחזיק בדעה שעל אף היותו יין מצויין חסר בו משהו שקיים ב 04. אין לי ספק שהוא יתפתח יפה אך לא כמו אחיו הצעיר. צבע רובי, אף פטל ודובדבן, בפה דובדבן וטיאנין נדיב ולקראת הסוף גם מעט ליקריץ.

שוב אני רוצה להודות למיכאל על היוזמה היפה ולבתו על הארוח הנפלא. מקווה להתראות שוב בטעימה הבאה. למי שמעוניין לקרוא עוד קצת על הטעימה תוכלו לבקר בבלוג של ליאור.